FaceReality not Facebook

אחת הבעיות העיקריות בימינו היא צריכה אובססיבית של רשתות חברתיות, עד כדי כך שהן משתלטות על חיינו. מספיק להסתכל סביבנו על מנת להבין עד כמה אנשים הופכים למכורים. אנשים הולכים ברחוב, מחכים בתור, נוסעים באוטובוס, יושבים עם הילדים בגינת המשחקים – וגוללים, גוללים, גוללים. עוד תמונה ועוד סרטון, עוד פרופיל ועוד מתכון והנה עברה לה עוד שעה ועוד שעה ועוד שעה... והנה עברו להם החיים עצמם. בסרט התיעודי של נטפליקס, The Social Dilemma, ניתן לראות בבירור מצמית כיצד חברות גדולות עושות מניפולציה למשתמשים שלהם על ידי שימוש באלגוריתמים שמעודדים התמכרות לפלטפורמות שלהם. אחד המשפטים החזקים בסרט הוא -
If you are not paying for the product, then you are the product

אנחנו המוצר!!!!

אנחנו כבר כמעט לא מצליחים לחוות רגעי אושר מבלי לתעד אותם ומבלי להפיץ אותם; אם לא העלנו אותם לאחת מהמדיות החברתיות - הם כאילו לא קרו.
אנחנו מודדים את ההצלחה שלנו במספרי לייקים, מספר צפיות, מספרי עוקבים, וכך גם משווים את עצמנו לאחרים. נכנסנו, כחברה, ללופ התמכרותי שאנחנו לא מצליחים לצאת ממנו והוא מבזבז לנו את המשאב הכי יקר: זמן! - משאב מוגבל ביותר בכדור הזה.
ברגע  שאנחנו נותנים לרשתות החברתיות משקל כה גדול, הן יכולות לגרום בקלות לפגיעה בבריאות הנפשית שלנו ובדימוי העצמי שלנו.

כן,  רשתות חברתיות הן גם כלי נהדר לקידום העסק שלנו, לקבלת המלצות, ללמידה, לשמירה על קשר, להעמקת ידע...
אבל השמירה על גבולות הטעם הטוב, כלומר שמירה על הרשתות החברתיות ככלי שירות שלנו ולא כדבר המשפיע על נפשנו וקובע את גורלנו – היא בידיים שלנו. וזה נגזר מהעובדה אם אנחנו מציבים מטרה לגלילה, או לא.

חשוב להבין שהמיינד שלנו קולט את הגלילה ברשתות ככאוס, בלאגן, עומס של פרטים, אותיות וצבעים. לשם השוואה, כשאנחנו מבלים 1:1 עם חבר, המיינד שלנו יכול לקלוט ולעבד את הפרטים בנחת.
מפגשים אמיתיים, אנושיים, מאפשרים לנו לעבד מידע, לעבד רגשות, לפתח אמפטיה, לקלוט פרטים בצורה עמוקה ועל ידי כך גם להעשיר ולשנות את העולם שלנו, הפנימי והחיצוני כאחד.
מוטב שיהיו לנו כמה חברים אמיתיים מאשר מאות חברים לא אמיתיים. מוטב שנדבר איתם פנים מול פנים, נחבק אותם, נאכל איתם, נשתה איתם, נבכה איתם, נצחק איתם כשאנחנו רואים אותם מול העיניים שלנו והם לא מסתתרים מול מקלדת ומסך.

עדיף שנתמקד בחיים שלנו, ביעדים ובמטרות שלנו, ולא בתמונות המושלמות של אנשים שחיים חיים ״מושלמים״ ברשתות החברתיות. צמצום פעילות ברשתות החברתיות יצמצם את ההשפעה שלהן עלינו, יאפשר יותר מפגשים חיים ומשמעותיים ויותיר את השימוש ברשתות במינון נמוך אך אפקטיבי (זוכרים? להגדיר מטרה לגלילה). כשאנחנו מגדירים לעצמנו את החוקים ואת הכללים לפיהם אנחנו רוצים לחיות – אנחנו חיוניים יותר ועוצמתיים יותר, הרבה יותר מאשר כשאנחנו נותנים לחברות גדולות לקבוע עבורנו את החוקים. אם אתם רוצים להוביל ולנהל את חייכם כפי שטוב לכם – אחד הצעדים הראשונים הוא למנן את הצריכה של הרשתות. הכול אפשרי, אבל במידה.