אז איך נראה ביטחון עצמי? פעם שמעתי משהו שנחרט באופן עמוק...
ביטחון עצמי זה לא ההיא או ההוא עם המכונית היקרה, עם החולצות והמותגים הבולטים לעין בבגדים, בתיקים ובנעלים, כך שאין סיכוי בעולם שתפספסו שהם לובשים מותגים כי שם המותג רשום בענק!.
כן לעיתים זה יכול להראות כך, אבל ברוב הפעמים זה ממש, ממש לא. אז איך נראה מישהו שיש לו ביטחון עצמי אתם שואלים? התשובה היא: ״זה סתם איש הולך ברחוב, שלם עם עצמו, זקוף, יודע מה הוא שווה בכל רגע בזמן. הוא בדרך כלל יהיה נחמד לאחרים. הוא מלא באהבה עצמית וביטחון ואינו צריך אף אישור חיצוני או סממן כלשהוא שיעזור לכם לזהות שהוא כזה״.
כשאנחנו מחוברים לעצמנו ויודעים מה אנחנו שווים באמת. אנחנו אוטומטית נזכרים בכוחות שלנו. באותם כוחות שיש לכולנו אך קצת שכחנו במרוץ החיים תוך כדי השוואה מתמדת לאחרים ורצון להצליח ותוך השמת מדדים שלווא דווקא יגרמו לנו להיות מאושרים. בדרך כלל הם יעשו בדיוק ההיפך.
הבעיה עם רובינו היא לא שאין לנו ביטחון עצמי. לרובינו יש. אנחנו חושבים שאנחנו טובים, יפים, חכמים ומוצלחים. מה שעוצר אותנו הוא זה שאנחנו חושבים שאנחנו טובים אבל לא טובים מספיק, יפים אבל לא טובים מספיק, חכמים אבל לא חכמים מספיק...
ברגע שאנחנו מכירים באמונות המגבילות האלו, עשינו את הצעד הראשון! משם הדרך קלה יותר. אנחנו עוברים לפעולה גם אם אנחנו מרגישים שאנחנו עוד לא לגמרי מוכנים או לא לגמרי שם. אנחנו עושים פעולות שמפחידות אותנו כמו להתחיל את הפרוייקט או העסק שתמיד חלמנו עליו, לעשות את השיחה הקשה עם בן המשפחה שתמיד רצינו לעשות, אך לא העזנו, אנחנו שמים את עצמינו בפרונט גם אם זה מרגיש לא נוח ולא נעים.
ובהתחלה, זה אכן ירגיש מאד לא נוח ומאד לא נעים. אבל זה יהפוך להרגל שיוטמע בכם. מחקרים מראים שבממוצע לוקח 66 ימים להפוך התנהגות לאוטומטית או למה שאנחנו קוראים לו ״הרגל״. זה לוקח זמן, נכון אך ברגע שזה יוטמע בכם זה יהיה כמו לצחצח שיניים, משהו שאתם עושים בטבעיות ובקלות. אם ניתן לעצמינו את הזמן הזה, את ההזדמנות הזאת לשנות אמונות מגבילות ולתכנת מחדש את המח שלנו נהפוך לגרסה טובה יותר של עצמינו, מלאים בבטחון עצמי.